תקנות ונהלים באדמאמא

כשהגענו להתנדב בסדהנה פורסט באורוויל שבהודו (בשנת 2008), פגש אותנו מתנדב שכל תפקידו היה לקבל את פני המצטרפים החדשים, להנחות אותם בנהלי המקום ואז לתת להם לקרא קלסר שמן עם המון איסורים שהוסוו בניסוח חיובי. "תודה שאתם לא משתמשים בסבונים ומשחות שיניים לא אקולוגיות", "תודה שאתם לא מכניסים סוכר למקום""תודה שאתם לא משחקים שח בחלל המרכזי (אפשר לשחק שח ולעשן מחוץ לשער)"הקשבנו בהשתאות, קראנו וחתמנו שאנחנו מבינים ומקבלים עלינו אותם. כאשר בונים מקום אלטרנטיבי ישנה פנטזיה של מקום נקי מנהלים וביורוקרטיה ושכולם ידעו בדיוק איך מתנהלים ועושים זאת בהרמוניה ומתוך כבוד למקום, לאחר ולסביבה מבלי שאומרים להם את זה.מהר מאוד הבנו שלא. מה שלנו נראה מובן מאליו הוא לא מובן מאליו. לפעמים הוא לא מובן, ולפעמים הוא פשוט לא. לאנשים שונים יש יש ראש אחר, הרגלים שונים וסטנדרטים שונים לניקיון והתנהלות.הנוהל הראשון שנכתב היה על ניקיון המטבח. הוספנו עוד ועוד נהלים בעקבות תקלות, בעקבות תובנות. בעקבות התאונה באשרם במדבר הוספנו את איסור הדלקת האש באוהלים ובמבני האדמה.אש:אזורנו רגיש מאוד לדלקות בעיקר בחודשי הקיץ. בכדי למנוע אסונות יש להימנע באופן מוחלט מהדלקת נרות במקום מגוריכם ולהבעיר מדורות רק במקום המיועד להן!בשטח ישנן מספר נקודות כיבוי הכוללות: מחבט, דלי חול, דלי מים. ליד האוהל הלבן ישנו זרנוק כיבוי. מטפים נמצאים באוהל הלבן, במטבח ובבית האדמה.הכנסנו את נושא המחזור ואת הצורך בשימוש רק בחומרי ניקוי והגיינה אקולוגים כי המים של המקלחות ומכונת הכביסה משמשים להשקייה.כשהגיעו שני מתנדבים עם שקית עמוסה פסיפלורה שלוקטה מהצד הפנימי של הגדר של השכנים נוספה ההערה של "לא לאסוף פירות בחצרות השכנים ללא אישור גם אם הפירות נרקבים על האדמה".אחרי שפצע ממש קטן שקרה בשל פטיש שנפל על רגל יחפה, הזדהם, הוספנו את נושא העבודה בנעלים סגורות.על למנע את הפניקה למראה העקרבים הקטנטנים שגרו איתנו ואת הסכנה במפגש עם צפע הוספנו את הפרק על יצורי הכאב.בבואכם להכין ארוחה, אנא השתמשו קודם כל בשאריות מארוחות קודמות אשר נמצאות במקרר. עברו על הפירות והירקות והשתמשו קודם במוצרים הבשלים/רכים יותר. כמו כן, בדקו אם בין כלל המוצרים במטבח יש מוצרים שתוקפם עומד לפוג, והעדיפו להשתמש בהם. בעת אחסון מזון במקרר, אנא הקפידו לכסותו היטב על מנת שיישמר, והשתדלו לצמצמו לכלים קטנים.חשוב לבשל לפי מידה על מנת שלא ישארו שאריות ויתבזבז מזון.הנהלים הללו נוספו לנהלי המטבח כשהבנו שטבחים מתחילים לא ממש שולטים בבישול בכמויות גדולות. השיא נראה לי היה סיר ענק של דייסה שאחרי שנצרכה כדייסה במשך 3 ימים, כתוספת לתבשילים במשך עוד יומיים ובסוף עוד הכינו עוגיות ממה שנשאר.אחרי שהגענו לארוחות צהריים בעשר בלילה כתבנו את זה: בישול ארוחה למספר אנשים בשימוש בתנורי בישול עץ לוקח זמן – יש להתחיל שעתיים לפחות לפני זמן הארוחות.ואילו: כלל המוצרים במטבח הם נחלת הכלל, אלא אם נכתב מפורשות שהם שייכים למישהו או נועדו למטרה מסויימת (במיוחד הבננות של און).ההתייחסות לחומרי הגלם הגיעה אחרי שהגעתי מאוחר מידי ורק נותר לי לצפות בדיקט הגדול והשלם שניסרו ממנו פיסה קטנה בדיוק באמצע שלו.המזרונים והכריות המדוגמות של בית האדמה שהוצאו לישיבה בשמש נרטבו מטל הלילה והתמלאו אבק וקוצים קבלו פסקה משלהן.כלי עבודה:החזירו את כל כלי העבודה בתום סשן עבודה גם אם הוא באמצע היום לפני ארוחת הצהריים. כלים שנשכחים בחוץ נהרסים, אנשים אחרים שצריכים אותם מבלים זמן רב באיתורם.יש !! מצאתי את הצבת השווה היתה נשמעת הקריאה כשבסוף החורף, עת קציר העשבים, היה צץ כלי עבודה עייף וחלוד שמישהו לא החזיר למכולת הכלים. היו כלים שצצו אחרי כמה שנים ויש שאבדו לעד ובטח ימצאו בחפירות ארכאולוגיות בעתיד.את ההערה "בבקשה לא לשבת למדיטציה בערום במטע הזיתים של השכן" לא הכנסנו בסוף.ומכל הנהלים האלו– רק מעבר על הוראה אחת גרמה לגירוש מאדמאמא (קרה אולי פעמיים בלבד). מי יודע מהי?קישור לקובץ הנהלים: https://drive.google.com/…/1mJgrcTqvPuJhwTGMKY2…/view…