המשתלה

היא: עם תחביב של בן זוג לרוב לבת הזוג יש יחסים מורכבים. אצלנו זו היתה המשתלה. היא השתרעה כמו זחל כסוף לאורך כל הצד הדרומי של החצר. הוא בנה אותה וכיסה אותה בניילון חממות, קנה לה את מחשב ההשקייה הכי משוכלל עם ברזים חשמליים שרק הוא ידע לתפעל. מילא אותה במגשי שתילה ועציצים, פרש מערכת השקייה עם מתזים מלמעלה וצינורות עם עכבישי צינוריות למטה. בילה אצלה את כל הזמן שלו. וכשהייתי רוצה למצוא אותו לא הייתי צריכה לחפש, כי תמיד היה שם: מעתיק שתילונים זעירים ממגשי הנבטה לעציצים, קושר תומכות לעצים המתבגרים או בוחש באמבטיות של התולעים האדומות. לי לא היה שום ספק שבתחרות על ליבו היא תמיד ניצחה. הוא: ב 1994 עבדתי במשתלת קרן קיימת בגילת. את המשתלה שהיתה בזמנו הכי מתקדמת מבחינה טכנולוגית בארץ הקים בנצי יוסף חי. בנצי היה רכז הנוי בתיכון אשל הנשיא בו למדתי. כאשר בנצי הלך לעולמו החלפתי אותו במשתלה. זה היה עבורי מגרש משחקים אדיר בו למדתי המון, כמו תואר שלם. הכרתי המון צמחים ודרכי גידול. בסתיו 1995 אבי נפטר מסרטן, רבין נרצח והעיפו אותי מהמשתלה חזרה לעבודה ביערות. כך שבתקופה של חודשיים איבדתי את האבא האישי, את האבא הקיבוצי ואת מקום העבודה האולטימטיבי עבורי.ועם האנרגיה הזו של אבל וצורך בחיים חדשים הרמתי את המשתלה. חבר מהעבודה מכר לי קשתות מתכת שפורקו מחממות נטושות של פרחים במושב נבטים. בקיבוץ בית קמה היתה משתלה גדולה לשתילי תות שדה ושם קניתי שולחנות גידול.חבר מהמילואים (אבי אלרט) שהוא מומחה בינלאומי לבקרה ומחשוב של מבנים חקלאיים התקין מחשב השקייה מהמתקדמים בעולם שעלה המון כסף, פי ארבע מהרכב הנהדר שלי באותו הזמן, שהיה רנו 4. המחשב כזה טוב שגם אחרי 20 שנה המשיך לעבוד. המחשב הזה ביקר את כל ההשקייה והדישון בכל המשק לא רק במשתלה.הגידול במשתלה היה בכמה רמות וניצול הגובה. עם אותו מתז גידלתי שתילים על השולחנות, תולעים אדומות בתשע אמבטיות גדולות שהיו תלויות מתחת לשולחנות כך שיכולתי לאסוף את נקז חוות התולעים שהוא דשן נפלא.על הקרקע היו אין סוף כלי אצירה ובהם מים ונקז חוות תולעים ובהם גידלתי עדשות מים.העדשות היו מאושרות מהצל והלחות, התולעים מאושרות מתוצרי השירותים בו הן גדלו, והתרנגולות היו מאושרות מהתולעים והעדשות.כאן אפשר לראות את הכל בסיור (ארוך במשתלה) – https://www.youtube.com/watch?v=hYg2FWUEJfkואני? הייתי מאושר מהתוצאות – הזרעים ששמתי באדמה נבטו. השתילים שגשגו ומילאו את המשטחים שהכנתי עבורם מחוץ למשתלה. בהתחלה היה לי קשה למכור את השתילים, לסמוך על אנשים אחרים שיטפלו בילדים שלי. גידלתי בעיקר עצי ינבוט- עצי סוכר מן המדבר- עץ צל, קושר חנקן שפופולרי מאוד בדרום. כל כמות וכל גודל שתילים היה נמכר מיד.מוזמנים לראות איך מעתיקים צמחים – https://www.youtube.com/watch?v=v__2DpUgfFkאיך מחלקים גוש של צמחים – https://www.youtube.com/watch?v=Uz8FycNnQe4המשתלה היתה עבורי מרחב למימוש עצמי ומקום לשקט ומדיטציה של עשייה.היא: בספר הפופולארי "גברים ממאדים ונשים מנגה" הכותב מספר על הצורך של הגבר במערה. להיכנס אליה ולהיות שם לבד עם עצמו והקושי שלו כמה זמן שצריך ואז יכול לשוב ולצאת ולתפקד בעולם. ואנחנו הנשים בדיוק להיפך, רוצות להיות ביחד, רוצות תמיכה ואם יש מישהו במצוקה ישר רוצות לתמוך. כשהוא היה פורש למשתלה הייתי רצה אחריו לבדוק מה איתו, לשאול מה הוא מרגיש ולמה והאם צריך עזרה. רק אחרי הספר והרבה שנות תסכול הבנתי שהמשתלה היתה המערה שלו ואם אני רוצה שיצא ממנה מהר אני פשוט צריכה להניח לו.