מוקדש לנונה-לילה מגד

פעם היא לימדה אותי איך להכין מרכבה. שתי פירמידות שזורות זו בזו, עטורות בחוטים צבעוניים שיצרו רשת של לוכד חלומות ובמרכז היתה אלה. מרכבה כמו זו שהיתה תלוייה אצלה בבית באדמאמא, מרכבה שהיא החיים שלנו ביחד כבר 20 שנים.לפעמים אנחנו הפירמידה הפונה אל האדמה והיא הפונה אל הרוח והשמיים.לפעמים אנחנו החוטים הצבעוניים השזורים זה בזה.איך מכניסים חיים שלמים לתוך פוסט אחד קצר? מפגש שהתחיל בצילייה של נשימא בפסטיבל בומבמלה והמשיך וממשיך עדין. אני מצאתי אחות לליבי וחברה לחיים שלפעמים היא סבתא חכמה ולפעמים היא הבת שלעולם לא היתה לי. גור מצא שותפה לחזון עם איי השלום ומרחבי הריפוי.חיינו נשזרו להם לאיטם והבית של נונה בחדרה היה לנו תחנה בדרך לצפון ואנחנו לה בדרך לדרום.ואז זה קרה, נונה עברה לאדמאמא.כשאמלי ביתה סיימה את התיכון ויצאה לחיים עצמאיים היא שקלה האם להגיע לאדמאמא אבל לקח עוד חודש וחלום אחד לפני שהיא באמת הגיעה. עופר וגלית בדיוק עזבו ונונה נכנסה לבית גן אור אותו הפכה לממלכה קסומה של אלות ואור.20 שנים של קשר, שש שנים של חיים משותפים באדמאמא עבור בתי האדמה היתה פסלת, מלטפת קירות ובוראת יצורי אדמהעבור הילדים שלנו אשת סוד, במסיבות תה ליד תנור העציםהמתנדבים היו עולים אליה לרגל לשבת במרפסת האחורית הצופה אל השדותהיתה מגשרת בין תושבי אדמאמא לביננוהיתה מכשפת קבוצות שלמות במעגלים בבית האדמהומובילה טקסים וניגונים ליד המדורההשכנים היו מחלצים לה את הרכב כשהיתה נתקעת בשביל שהפך לבוצי בכל גשםואני מוצאת לה את המפתחות שלו כשאיבדה אותםועכשיו אני איבדתי את המפתחרציתי לכתוב את הסיפור של נונה באדמאמא, אך נונה כל כך חלק מהמהות הזו שהיא אדמאמא ומהחיים שלנו גם היום. לנסות לספר את הסיפור זה כמו לתאר מים, כמו להתיר חוט צבעוני אחד בלוכד החלומות השזור מחוטים צבעוניים שרבים ממנו היו תלויים שם בבית שלה.אז רק לנשום לאהבה ולהגיד תודהוהזכות שהיתה לנו ועדיןלשזור ביחד את לוכד החלומותולהגשים אותן