המפלצת ששומרת על שערי גן העדן

אדמאמא היתה הרבה דברים בתקופות שונות ובמקביל.היתה הבית שלנו, של משפחה עם 4 ילדים, היתה זולה ומקום מקלט לפליטי בבילון, תחנת מעבר לחוזרים מהודו, משק חקלאי משפחתי, בית ספר לפרמקלצ'ר, מרכז חינוכי תיירותי, בכמה גלגולים היתה בית לקהילה ותמיד היתה בית ספר לחופש ומרכז חקר והתנסות לחיים מקיימים.תוסיפו לזה אנשים שהגיעו לאדמאמא מכל מיני סיבות ומטרות מכל מיני מקומות בעולם.וכל התסבוכת הזו, יחד עם התכנון הכאוטי (ראו פוסט 11) פלוס העובדה שגור מבין ומתעניין בעיקר בצמחים ובסביבה ואני בכלל הלכתי ללמוד וטרינריה בשביל לא להתמודד עם אנשים, יצרה משהו שבמקרה הטוב הוגדרה כהפרעת קשב אחת גדולה ובמקרה הגרוע כמפלצת עם פיצול אישיות קשה .בוקר באדמאמא:בשעה עשר אמור להגיע אוטובוס עם מורים מבית ספר מערערה במסגרת סיור של השתלמות בקיימות.6:30 אני יוצאת מהבית ויורדת בשביל לכיוון המטבח. שקט. הזולה שליד הקרוון גם ריקה.7:30 מישהו קם ומדליק את האש ברוקט סטוב בשביל להכין תה. אני עושה סיבוב ומגלה 2 מתנדבים באוהל הלבן שיושבים (המונח ישיבה כאן מתייחס לישיבת מדיטציה). לא נעים לי להתחיל לנער שטיחים סביבם ואני חוזרת לאזור הלול לאסוף דליים ריקים שהושארו שם ולפזר עלים על ערמות שאריות המזון המפוזר על הריצפה בשביל שיראה קצת יותר מסודר.8:00 המים רתחו והתה מוכן, מישהו השרה שיבולת שועל ויש כבר 2 אנשים שחותכים פירות עבור ארוחת הבוקר. אם היה לי מד על המצח של לחץ הוא בטח היה באזור שבין צהוב לאדום. נראה לי שכן היה לי מד על המצח רק שכולם בחרו להתעלם ממנו.8:15 הישיבה באוהל הסתיימה. נפגשים כולם בזולה שליד הקרוון בשביל לאכול ארוחת בוקר ולתאם את היום. נכנסת למוד מפיקת ארועים ומפציצה במטלות שעדין לא בוצעו.9:00 מתפזרים לארגונים וסידורים. אני נעה בין מוד המפיקה למוד ה"לא צריך אני אעשה את זה בעצמי"9:45 האוהל מסודר, מישהו רץ להביא עוד כסאות.9:50 אני קולטת שחלק מהמתנדבות לבושות במכנסיים קצרצרים וגופייה. נכנסת למוד אם המינזר ושולחן אותן להתכסות.10:00 מגיע האוטובוס וחונה ברחוב. גור יוצא לקראתם וחוזר כשבעקבותיו 30 מורים ומורות שלא מבינים בדיוק לאן נחתו. עוברת למוד הצופה ומתפעלת בפעם המאתיים באיך הוא מכשף אותם.כל המהויות השונות שאדמאמא היתה וניסתה להיות יצרו פערים ומתחים רבים:בית ספר לפרמקלצ'ר ומרכז התנסות בחיים מקיימים – דורש אנשים מקצועיים המסורים ללמידה ומחקר, אנשים הקמים מוקדם בבוקר כדי להספיק לעבוד לפני החום הגדול בימי הקיץ. אך החוזרים מהודו, או פליטי בבילון שברחו מהחיים הלחוצים בעיר – לא ששו לקום מוקדם בבוקר, אחרי שישבו כל הלילה ליד המדורה וניגנו.עסק תיירותי דורש ארגון, שילוט, אסתטיקה מסויימת, מדריכים מנוסים, ואישורים מהרשויות.חברי הקהילה לא ממש רצו לגור במוזיאון מלא שלטים, או לעמוד למסדר המפקד כל פעם שיש ביקור.היו שברחו מהחיים בעיר ודמיינו אוטופיה של חופש והעדר גבולות. דמיינו את המתחים שרוחשים בשבילים כשהיפי חמוד וחייכני יושב בזולה כל היום מוקף מאפרות וספלי קפה כשסביבו מתרוצצים חברי קהילה המנסים להכין ערוגות, ולהכין את המקום לחורף.בעקרונות הפרמקלצ'ר (בעברית כונתה גם תרבות עדן) שניסח דיוויד הולמגרן יש חלוקה ל 12 עקרונות. עקרון מספר 10 מדבר על "לגוון ולהעריך מגוון" ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. ועקרון מספר 8 "לשלב במקום לבודד" מתוך נאמנות לעקרונות או סתם מחוסר החלטיות נוצרה המפלצת החביבה הזו עם ראשיה המרובים שניצבה בשער*. לאחדים היו אלו שערי הגיהנום אך לרבים השער לגן עדן.