אתה גור מ"גור ועירית"?

פרדס חנה, החצר של יובל שינברג שזה ממש כאן ממול הבית שלנו כיום. קומץ אנשי הפרמקלצ'ר שהיו אז בארץ התכנסו למפגש. וואו !! אתה גור מגור מעירית? היא שאלה אותו בתום מעגל ההכרות, בו כל אחד הציג את עצמו. אחרי כמה ימים הם כבר הגיעו לאדמאמא שאז עדין לא קראו לה כך. נראה לי שקראו לה החווה. במשק היה הקרוון, האוהל הלבן, שהיה די נטוש ואומלל ובית האדמה הספיראלי שהתחלנו לבנות עם דויד רנוב. אחרי שבוע הם הציגו בפני את הדילמה שלהם. הוא כבר היה בהודו בטיול הגדול וכל מה שהוא רוצה זה לחיות ולהתנסות באורח חיים טבעי, על האדמה, לגדל ירקות ולבנות. היא ממש רוצה לסע להודו, אבל מצד שני להצטרף להרפתקאה הזו של חיים אלטרנטיביים איתו גם קסמה לה. אני לא זוכרת בדיוק מה עניתי אבל אחרי כמה ימים הם חזרו אלינו עם הודעה שהם רוצים לחיות איתנו במשק ולטעת בו את אוהלם. אמרתי אוהל, כי הרעיון המקורי היה אוהל בדואי – אוהל בדואי מקורי ארוג בצפיפות משיער עיזים (פטנט מעולה שדוחה מים, למרות שכמה גשם יש כבר במדבר). הגרסה המודרנית שרווחה באזור שלנו (הנגב) היה פלריג שחור שמתחתיו בד יוטה. את היריעה מרימים על עמודים ומותחים טוב טוב. כלומר מותחים פעם ראשונה ואז כל כמה זמן מותחים שוב. כבר כשאיתי הרים את הטיפי והתחיל לתפעל בתוכו את המדורה, להפשיל ולהוריד את השוליים ולהזיז את הכנפות העליונות הבנתי שבית מכל סוג שהוא הוא לא סתם מבנה סטטי אלא טכנולוגיית דיור. הזוג התחיל לסרוק את השטח ומצא שטח נחמד מעל למטע הקלמנטינות הסמוך. מהר מאוד האוהל הבדואי ירד מהפרק, כי ממש חשוך בו ותוכנן מבנה מקשתות חממה שהיו לנו בשטח, עליהם ימתח בד לבן (נרכש במיוחד בפתח תקווה אחרי שעבר טיפול נגד מים). את החזיתות הקדמית והאחורית הוא תכנן לבנות בטכניקה אותה למד בצרפת. יציקת תערובת של קש ואדמה לתבנית עץ – מה שמכונה כיום יציקת קש-קל. הם בחרו לעצמם שם משפחה חדש: גן-אור שדומה לשם המשפחה המקורי שלו אבל כל כך מייצג אותם ואת כל החבורה הזו. באנגלית הם מכונים "אנשי הריינבו – אנשי הקשת בענן" אבל במציאות הם גנני האור. והבית הזה שאחר כך קיבל את השם בית גן-אור אירח את כל הג'מעה הירושלמית לחפלה של החתונה, עוטר בפאנלים סולאריים שסיפקו לו את כל התאורה, לידו נטעו עצים והוקמה לו מערכת מים אפורים לתפארת (בעזרת קורס הפרמקלצ'ר) ובבוא היום הגיע אליו גם בנם. עופר וגלית היקרים איך זכינו שהייתם איתנו ברגעים הכה משמעותיים עבורנו ועבורכם. תודה שנגעתם בנו כל כך שיכולנו לבכות בהתרגשות יחד עם כל הקהל מול החופה שלכם, על הזכות לעבור איתכם לילה של צירי לידה ועל כל העשייה והשותפות בצעדים הראשונים בהקמת אדמאמא.