א – דם – מאמא

בשיח הסביבתי על השימוש במוצרים חד פעמיים יש תחום אחד שרק לאחרונה התחילו לדבר עליו בגלוי ובגאווה – התחום הקרוי ב"מכובס" מוצרי הגיינה נשית. המילה הגיינה היא מילה די מקוממת שמסמנת גבול בו תהליכים טבעיים מוגדרים כלא הגייניים, אך כשבדקתי את מקור המילה מצאתי שזו שמה של אלת הבריאות ואם יש אלה בעסק אז המחאה (לפחות זו) נרגעת.אנחנו נחשפנו לעובדה שיש בכלל אלטרנטיבה למוצרים הסינטטים וממש לא בריאים לספיגת דם המחזור ממש מזמן. לשירה לוריא שפגשתי במעגל הנשים בתל אביב שגם גרה קצת באדמאמא, היה עסק מצליח לייצור תחבושות רב פעמיות וממנה קבלתי את הערכה הראשונה. בזכות שירה שבאופן קליל וטבעי הביאה את השיחות על מחזור ודם ותחבושות לשולחן המטבח בבית הכל כך גברי שלנו גרמו בסופו של דבר גם לגור להוסיף את הנושא הזה בהרצאות על אלטרנטיבות לחיים מקיימים. Shira Luria אחר כך כבר תפרתי לעצמי עוד הרבה תחבושות במגוון גדלים וצבעים.הבנים שלנו שתפקידם בבית היה לתלות את הכביסה המציאו שיטה לחסוך באטבים והיו מחברים את התחבושת לחבל עם התיקתק שלהם. בגאווה של אמא לבנים אלטרנטיביים הייתי מתגאה שהם אף פעם לא תלו חזייה על החבל אבל הם מזהים תחבושת רב פעמית.במהלך השנים לימדתי עוד נשים לייצר לעצמן תחבושות וכך קרה שהצעתי לחבורה שכונתה "קהילת מחאת עין כרם" שהתגוררו באדמאמא ב 2012 סדנת הכנת תחבושות רב פעמיות.באופן מפתיע פרט למנעמי וליאור השתתפו בסדנה גם רותם שהחליט ללמוד ולהכין תחבושת מתנה לאהובתו באותם הימים (זו היתה סופיה?) וגם מורן רוזנטל שתמיד שמח ללמוד דברים חדשים.סלון הבית שלנו התמלא בבדים וצחוק, גזרנו, תפרנו, הכנסנו מגבות בכמה שכבות, חיברנו תיקתקים ואפילו רקמנו ברכה לתחבושת אותה הכנו ליום ההולדת של אלה. Ella Dvoriחוץ ממתנות יום הולדת באותה סדנה נולד למנעמי עסק חדש שהלך והתפתח וממנו היא מתפרנסת עד היום. איזה כייף זה לפגוש כל פעם את החיוך הגדול שלה כשהיא עומדת ליד הדוכן הצבעוני שלה בשקשוק (שיקשוק הוא ארוע מכירות קהילתי בפרדס חנה) מוקפת בתחבושות ותחתוני ירח צבעוניות.