לקחת או לא לקחת זו השאלה

אדמאמא נבנתה כולה מחומרים טבעיים וחומרים בשימוש חוזר. במשך 20 שנים לא קנינו חומרי גלם, ריהוט או ציוד חדש רק ברגים. המושבים באזור והעיר הסמוכה סיפקו לנו את חומרי הגלם הנחוצים והלא נחוצים.על מנת לקלוט את כל האוצרות, הקמנו, או יותר נכון נוצר בעצמו, אזור לריכוז חומרים שהתחיל ממש קטן והלך וגדל והתפשט כל כך עד שאפשר היה לראות אותו בתמונת הלווין של האזור. כשמשתמשים בחומרים בשימוש חוזר אפשר לבחור באחת מכמה גישות:גישת האגירה – "מצאתי לקחתי!" המשפט אותו אומרים הוא: "כדאי לאסוף, זו ממש הזדמנות נדירה אחר כך לא יהיה". גישה שלא ממש מתאימה לתקופה הנוכחית במיוחד בעיירות פיתוח שיכורות מתרבות השפע אחרי ילדות של מחסור.גישת האמונה – " היקום יספק את כל מה שצריך". בגישה זו אין צורך לאסוף מראש, כשצריך משהו הוא פשוט יופיע במקום הנכון ובזמן הנכון. לפי גישה זו אם לא מצאנו, אז סימן שלא הבשיל הזמן לפרוייקט ואפשר להמשיך לשבת בזולה של הקרוון ולשתות תה.גישת הביניים – תכנון של 2-3 פרוייקטים, מתחילים עם הפרוייקט שנאספו בשבילו החומרים המתאימים, כנראה שזו הגישה ההגיונית אך פחות מלהיבה.גישת ההכתבה – מצאתי ______ אולי אכין מזה __________ . גישה מעניינת ויצירתית, רק לעיתים זה כמו "מרק אבן" ואין ממש קשר בין המציאה המקורית לתוצאה הסופית. הדוגמה הכי גדולה לגישה זו היתה ה"צריף של גילי". בסך הכל מצאנו קופסת עץ גדולה בשדה.מרכז המיחזור או בכינויה המכובס "ספריית החומרים" רבצה כמו מפלצת שמנה בלב אדמאמא. בביטנה שכנו ערמות העצים, סנדות וקרשים, דודי שמש שחיכו להפוך לקמינים, ארגזים ומיכלים, דלתות וחלונות מהבית של סבתא של גור מפרדס חנה, צינורות השקייה, ועוד מיליון חפצים לא מזוהים. עורקי מעבר שהשארנו בליבה נסתמו עד מהרה בערימות חדשות. אף אחד חוץ מגל לא העז להיכנס לתחום שלה והוא זה שקרא לה מרכז הבושה. אם מתביישים במשהו אז מנסים להסתיר אותו ובמבצע אחד מהיר בנינו סביבה גדר מכפות דקלים שהגיעו ממרכז בושה אחר. בהתאם לגישת האגירה (שזה שם מכובס לאספנות כפייתית) משאית כפות דקלים היתה מגיעה אחת לשנה אחרי סוכות ושופכת אצלנו את כל הסכך שפורק מהסוכות כי: זו ממש הזדמנות, כי רק אחרי סוכות אפשר להשיג כפות דקלים וכי היו מביאים לנו אותם ישר לשטח. בקורס הרביעי, חברי הקורס בהובלת יובל שיינברג, שמו נפשם בכפם ונכנסו לבלגן במטרה להפוך את הג'אנק שהיה שם לחומרי גלם. ישרו ברזלים עקומים, שלפו מסמרים מקרשים העבירו את החומרים השמישים למאחורי מכולת הכלים ומהסנדות הדקות בנו מקלחת חדשה.לפני שטסנו לשנה למסע משפחתי בהודו ונפאל הזמנו את גל על מנת לפנות את כל מרכז המיחזור ממקומו הטבעי וליצור ספריית חומרים מסודרת סביב המכולה. גל ריתך צינורות למכולה וסידר עליהם את כל הברזלים, בנה מתקן ענקי בשביל כל צינורות ההשקייה, סידר אזור בשביל הכיורים והקרמיקות וכמעט הצליח לפנות את כל מרכז המחזור. לפני שעזב אמר לנו שאסור שישאר שם אפילו חפץ אחד כי ישר הם קוראים לחברים שלהם ומשתלטים מחדש. הוא צדק.